<h1>סמ"ק מצוריך סימנים רס"ו—רס"ז</h1>
<h2>דף קטז.</h2>
שלא לחבול ריחים. הכל מפורש בפנים. שלא לחבול רכב כדכתיב (דברים כ"ד) לא יחבול ריחים ורכבא). א) הגה"ה, ומרבינן כל דבר שעושה בו אוכל נפש מכי נפש הוא חובל דתניא בפרק המקבל מניין לרבות כל דבר כגון העריבות של עץ והיורות והקדרות וסכין של שחיטה ויוצא בהן, לס"ג (לאוין קפ"ט). ודרשו רבותינו מה רחים ורכב מיוחדין שהן ב' כלים ועושין מלאכה כאחד וחייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו אף כל כיוצא בו כמו זוגות של מספרים וצמד של פרות אבל של מחרישה מותר. ואוכל נפש עצמו פסק רש"י ור"י שמותר לחבל (תוספות ד"ה כלים) וזוג של מספרים פירש ר"ת (דף קי"ג ד"ה ואת) שגוזזין בו ירק בתלוש מה שכמוש ונראה דהוא הדין שגוזזין בהן ירק מחובר אבל ליכא למימר מספרים שמגלחין בהם שער הראש והזקן ולפי שמשתכר בהן למלאכתו דאם כן כל כלי אומנות נמי וכן נמי צמד של פרות הדשות בתבואה כדאיתא התם פרות המדבקות בתבואה ולא מיירי בצמד של מחרישה דאין זה כלי אוכל נפש ממש, עד כאן הגה"ה.
